השינוי הגדול בתקנות המתווכים שלא מדברים עליו מספיק
בחודש מרץ השנה (2025) רפורמת התיווך במקרקעין של משרד המשפטים יצאה לדרך. נתוני משרד המשפטים מראים שלמעלה מ-30% מציבור הלקוחות שנעזרו בשירותי תיווך טוענים שהמתווכים לא פעלו מולם בהגינות. מתווכים רבים, גם אלו שפועלים במקצועיות, מרגישים את הסנטימנט השלילי בציבור על בשרם ונאלצים לסנגר על המקצוע יום-יום. זה מצב עגום ואין ספק שהענף צריך שינוי אמיתי. זו אכן הייתה מטרת הרפורמה.
מהי רפורמת התיווך?
כמות התוכן שנכתב והוקלט על תקנות המתווכים החדשות מרגישה אין סופית. אבל נראה שדווקא החלק הכי חשוב בו לא קיבל ולא מקבל את תשומת הלב הראויה. כבר שנים שהשיטה המקובלת בשוק היא שמתווך מייצג מוכר, משווק את הנכס שלו ואז מחתים את הקונים הפוטנציאליים על הסכם תיווך כדי לייצג גם אותם בעסקה. למרות שזו השיטה המקובלת, היא מובילה לתסכול רב אצל הקונים שמרגישים שהם משלמים עשרות אלפי שקלים על שירות שהם לא ביקשו. הרפורמה אכן מתייחסת לשיטה הזאת.
הבנת המושג תיווך
לפני שנצלול - בואו נתחיל דווקא מההגדרות (מחוק המתווכים 1996). מה זה תיווך?
"תיווך במקרקעין" – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;
שימו לב שהגדרת התיווך אינה מחייבת הפגשה בין שני לקוחות, אלא בין שני "צדדים". למעשה, אין שום חובה בשום מקום ששני הצדדים יהיו מיוצגים על ידי מתווך. חשוב לזכור, כשמתווך משווק נכס, הלקוח שלו הוא המוכר בלבד ואליו הוא מחויב. זו הנחת הבסיס החשובה ביותר.
התקנות החדשות: מהן השינויים?
עכשיו לתקנות החדשות - סעיף 2:
התנהגות מקצועית
...מתווך במקרקעין יעניק שירות מקצועי, תוך הקפדה על יושר ועל חובת תום הלב, ותוך שמירה על כבוד המקצוע, ינהג בלקוחו בכבוד ויעניק לו שירות נאות בסטנדרט מקצועי מקובל.
כבר כאן עולות שאלות מהותיות. האם המתווך אכן מעניק "שירות מקצועי" ללקוח (מזכיר, הלקוח הוא המוכר) אם הוא לא מאפשר לקונים, שאינם מעוניינים לחתום על הסכם תיווך, להתעניין בדירה? מכאן התקנות ממשיכות לסעיף החשוב ביותר - סעיף 3:
איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין לא יפעיל השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, על יחיד להתקשר עימו בעסקת תיווך.
ננקה את הרעש ונחדד את הסעיף - מתווך לא יפעיל השפעה בלתי הוגנת על יחיד להתקשר עימו בעסקת תיווך. שימו לב שהסעיף מדבר ספציפית על עסקת תיווך ולא על עסקת מקרקעין. כלומר, אם אדם אינו מעוניין בשירותי תיווך, אי אפשר להכריח אותו לחתום על הסכם תיווך. חסימת קונה מהצגת נכס רק מפני שאינו מוכן לחתום לכם — היא דוגמה קלאסית להשפעה בלתי הוגנת.
חיבור החלקים: מה זה אומר?
נחבר את החלקים יחד:
אין חובה ששני הצדדים בעסקה יהיו מיוצגים על ידי מתווך.
המתווך מחויב למקצועיות ללקוח שלו.
אסור להשפיע בצורה לא הוגנת על אדם כדי שיחתום על הסכם תיווך.
עד עכשיו, מתווכים רבים הרגישו את חוסר ההוגנות בשיטה הקיימת, אך התקשו להתחרות בשוק שאינו מאוזן ולא פועל עם תקנות ברורות.
הגיע הזמן להחזיר את הכבוד למקצוע
התקנות החדשות יוצרות הזדמנות אדירה לעשות שינוי אמיתי - אבל הדבר לא יקרה מעצמו. צריך להראות לציבור מי המתווכים ההוגנים, מי אלו שפועלים לפי הכללים, מי שם את הלקוח במרכז ולא את העמלה. בקרוב יושק כלי חדש שיעזור לקונים ומוכרים למצוא מתווכים הוגנים שמתחייבים לפעול כפי שהוגדר בתקנות - לייצג את הלקוח במקצועיות ולא להפעיל השפעה בלתי הוגנת על קונים/שוכרים. זה טוב לשוק, טוב ללקוחות — ובעיקר, טוב לעסק שלכם.
אם אתם בעצמכם מתווכים הוגנים - פייר נדל״ן מזמינה אתכם להצטרף למהפכת התיווך ההוגן. לחצו על הקישור כדי להיות בין המתווכים שיביאו שינוי חיובי לענף: הצטרפו למהפכת התיווך ההוגן.
