אחת ולתמיד: מי צריך לשלם תיווך?

אתם מוצאים דירה מושלמת ביד2. מתקשרים למספר שבמודעה. קובעים ביקור. מגיעים בזמן, נלהבים. ואז, רגע לפני שנכנסים, המתווך שולף טופס ואומר: "בוא נחתום על משהו קטן."

המשהו הקטן הזה? הסכם תיווך שמחייב אתכם לשלם עשרות אלפי שקלים – על שירות שלא ביקשתם.

אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא לבד. אלפי ישראלים נתקלים בזה כל שבוע. ורובם לא יודעים שזו בכלל קומבינה.

התשובה הקצרה: מי שהזמין – משלם

בואו נעשה סדר אחת ולתמיד. הכלל פשוט, כמו בכל תחום אחר בחיים:

מי שהזמין את השירות – משלם עליו.

• הזמנתם שרברב? אתם משלמים לו. לא השכן.

• הזמנתם עורך דין? אתם משלמים לו. לא הצד השני.

• שכרתם מתווך שישווק את הדירה שלכם? אתם משלמים לו.

• שכרתם מתווך שיחפש לכם דירה? אתם משלמים לו.

זה הגיוני, נכון? אז למה בנדל״ן הישראלי זה לא עובד ככה?

הקומבינה שהפכה ל״נורמה״

ככה זה עובד בפועל:

שלב 1 – דנה רוצה למכור דירה. היא חותמת עם מתווך על הסכם ומתחייבת לשלם לו 2% עמלה. המתווך מתחייב לשווק, להציג ולהביא קונים.

שלב 2 – המתווך מפרסם את הדירה ביד2, בפייסבוק, בקבוצות נדל״ן.

שלב 3 – אריאל רואה את המודעה, מתעניין, ומתאם ביקור.

שלב 4 – רגע לפני הכניסה, המתווך עוצר את אריאל: ״בוא נחתום על משהו קצר. סטנדרטי.״

ה״סטנדרטי״ הזה הוא הסכם שמחייב את אריאל לשלם 2% נוספים – עשרות אלפי שקלים – על דירה שהוא מצא לבד במודעה שהמוכרת שילמה עליה.

עסקה אחת. שתי עמלות.

וזה עוד לא הכי מוזר. הכי מוזר זה שהמתווך הזה אמור עכשיו לפעול לטובת שני הצדדים – את דנה שרוצה מחיר גבוה, ואת אריאל שרוצה מחיר נמוך.

אם זה נשמע לכם כמו ניגוד עניינים - אתם כמובן צודקים.

אבל ״ככה זה עובד בארץ.״

מה קורה למי שמסרב?

אריאל לא רצה לחתום. הדירה אולי מושלמת, אבל הוא לא מוכן לשלם 40,000 ש״ח על שירות שלא ביקש. אז הוא אמר ״אני אחשוב על זה״ ועזב.

מה לגבי דנה, המוכרת שמשלמת למתווך כדי שישווק את הדירה? היא אפילו לא יודעת שהיה קונה רציני שנחסם.

זה הנזק הכפול של הקומבינה:

• הקונה מפסיד דירה מעולה או משלם אלפי שקלים על שירות שלא ביקש.

• המוכר מפסיד קונים רציניים בלי שהוא אפילו יודע על כך.

הכל כדי שהמתווך ירוויח עמלה כפולה.

מה החוק אומר?

חוק המתווכים במקרקעין (1996) קובע שמתווך זכאי לעמלה כשמתקיימים שלושה תנאים:

1. יש הסכם חתום

2. המתווך היה הגורם היעיל שהביא לעסקה

3. העסקה יצאה לפועל

מבחינת החוק, מותר למתווך לייצג שני צדדים. אבל ב-2024 עודכנו תקנות המתווכים, והן הדגישו עיקרון שכבר קיים בחוק הגנת הצרכן:

אסור למתווך להפעיל השפעה בלתי הוגנת על אדם כדי שיחתום על הסכם תיווך.

מה זה ״השפעה בלתי הוגנת״? החוק הגנת הצרכן מגדיר את זה ככל מעשה שפוגע ביכולת של צרכן להחליט בחופשיות אם להתקשר בעסקה – כולל לספק שירות שלא ביקשו ממנו.

כשמתווך מתנה את הכניסה לדירה בחתימה על הסכם – יש בסיס לטענה שמדובר בהשפעה בלתי הוגנת. הוא למעשה מספק לכם ״שירות תיווך״ שלא הזמנתם, ומתנה את הגישה לנכס בתשלום עליו.

מדריך מעשי: מה לעשות

אם אתם מוכרים או משכירים

אתם הלקוח של המתווך. הוא עובד בשבילכם. אתם משלמים לו, ובצדק – על שיווק, הצגת הדירה, ניהול מו״מ וליווי העסקה.

אבל כדי להגן על עצמכם, הוסיפו סעיף להסכם התיווך:

״המתווך מתחייב לייצג אך ורק את צד המוכר/המשכיר בעסקה, ולא לגבות עמלה מהצד הקונה/השוכר.״

הסעיף הזה עושה שלושה דברים:

1. מונע חסימת קונים – אם המתווך לא יכול לגבות עמלה כפולה, אין לו סיבה לחסום מישהו.

2. מונע ניגוד אינטרסים – המתווך עובד רק בשבילכם.

3. מגדיל את מאגר הקונים – קונים ושוכרים שמחפשים ״ללא תיווך״ פתאום רלוונטיים לדירה שלכם.

אם אתם קונים או שוכרים

דעו את הזכויות שלכם:

• התניית ביקור בדירה בחתימה על הסכם תיווך עלולה להיחשב השפעה בלתי הוגנת לפי התקנות החדשות וחוק הגנת הצרכן. אתם לא חייבים לחתום כתנאי לראות דירה.

• אל תחתמו תחת לחץ ליד דלת הדירה. אם לא הזמנתם את השירות – אתם לא חייבים לשלם עליו. שימו לב: אם כבר חתמתם, יהיה מאוד קשה לטעון בדיעבד שלא רציתם.

• אם אתם רוצים ייצוג – שכרו מתווך משלכם. מישהי או מישהו שעובדים רק בשבילכם, מחפשים עבורכם נכסים, ומנהלים את המו״מ מהצד שלכם. כן, זה עולה כסף – אבל מתווך טוב שעובד בשבילכם יכול לחסוך לכם הרבה יותר ממה שהוא עולה.

״אבל ככה זה עובד בישראל״

נכון. ככה זו שיטה נפוצה מאוד כבר שנים. אבל ״ככה זה עובד״ לא הופך את זה להוגן, ולא הופך את זה לחוקי.

לסיכום

אנחנו בפייר נדל״ן בנינו לוח דירות שבו כל הנכסים הם ללא עמלת תיווך לצד הקונה או השוכר. בעלי דירות ומתווכים הוגנים מפרסמים ישירות - ואתם פשוט מוצאים דירה בלי הפתעות.

חפשו דירות ללא תיווך באזור שלכם

שתפו את הפוסט הזה עם כל מי שעומד לפני קנייה, מכירה, השכרה או שכירת דירה. הידע הזה שווה עשרות אלפי שקלים.

אין לראות בפוסט זה ייעוץ משפטי. הכותב אינו עורך דין והתוכן נכתב לצורך אינפורמטיבי והנגשת התקנות והחוקים בלבד.