קונים דירה? אל תחתמו למתווך לפני שתקראו את זה

מכירים את זה שאתם הולכים לראות דירה שמצאתם בפייסבוק או ביד2 ופוגש אתכם מתווך שמחתים אתכם על טופס שירותי תיווך?

לפני שאתם מתחייבים לשלם למתווך 30,000, 50,000 או אפילו 100,000 ש״ח חשוב להכיר כמה סעיפים חשובים בתקנות התיווך שמתייחסים לזה.

באופן כללי, מתווכים פועלים לפי ׳תקנות המתווכים במקרקעין, תשפ"ד-2024׳.

אלו שורה של תקנות שמכתיבות את הדרישות האתיות והמקצועיות מנותני שירותי תיווך, תקנות אלו עודכנו לאחרונה ב2024.

התקנות כמובן מגדירות מיהו מתווך, מהי עסקה במקרקעין, מהי עסקת תיווך, וכו.

כבר בסעיף 3 אנחנו מגיעים לחלק המעניין:

איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת

3. בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין לא יפעיל השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, על יחיד להתקשר עימו בעסקת תיווך.

למה זה מעניין? כי יש פה הדגשה מסוימת של חוק שכבר קיים ותקף (החוק להגנת הצרכן). ההדגשה הזאת קיימת כי היא הכרחית במציאות שבה שיטת הפעולה הרווחת של מתווכים לא תואמת את החוק להגנת הצרכן.

אז מה זה בעצם ״השפעה בלתי הוגנת״? כדי לענות על זה נעיין בחוק להגנת הצרכן:

איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת

3. (א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת).

נחזור רגע לסיטואציה שאנחנו מכירים. אדם מחפש לקנות דירה, הוא פונה לדירה שמצא בפייסבוק או ביד2, מתאם ביקור ומגיע לראות את הדירה. אותו אדם, אינו מעוניין בשירותי תיווך, אלא רק מתעניין ברכישת הדירה. המתווך בסיטואציה הזאת כופה על הקונה ל״התקשר בעסקה עמו״ בכך שהוא מתנה את הביקור בדירה בחתימה של הקונה על הסכם שירותי תיווך, למרות שהקונה כלל אינו מעוניין בשירותי תיווך. זו שלילה מהותית של חופש ההתקשרות, היא מונעת מהקונה את היכולת לבחור מיהו המתווך שהוא רוצה שייצג אותו ומונעת מהקונה את האפשרות לייצג את עצמו בעסקה.

סעיף 3 ממשיך צעד נוסף ומגדיר שורה של מצבים ודוגמאות להשפעה בלתי הוגנת בסעיף (ב):

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת:

(8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;

דרך אגב, אם תחתמו על הסכם שירותי התיווך, זו ׳בקשה מפורשת של הצרכן׳, לא תהיה לכם הזדמנות להתחרט, גם לא בבית משפט (פסיקות עבר קבעו בבירור שאם חתמתם על ההסכם, אתם מחויבים לו).

מה אפשר ללמוד מזה? את זה כל אחד יסכם לעצמו. בסופו של דבר התקנות כתובות בעברית, שחור על גבי לבן.

אין לראות בפוסט זה ייעוץ משפטי, הכותב אינו עורך דין והתוכן נכתב לצורך אינפורמטיבי והנגשת התקנות והחוקים בלבד.