מחפשים דירה להשכרה? אל תחתמו למתווך לפני שתקראו את זה

מכירים את זה שאתם גוללים בפייסבוק או ביד2, מוצאים דירה שנראית בול למידות שלכם, מתאמים סיור, וכשאתם מגיעים לדלת פוגש אתכם מתווך שמגיש לכם עט ומחתים אתכם על טופס הזמנת שירותי תיווך?

לפני שאתם מתחייבים לשלם למתווך חודש שכירות ועוד מע״מ (סכום שיכול להגיע בקלות ל-6,000, 8,000 ואפילו 12,000 ש״ח), חשוב שתכירו את הזכויות שלכם ואת השינויים בתקנות שנועדו להגן עליכם בדיוק ברגעים האלו.

באופן כללי, מתווכים פועלים לפי ׳תקנות המתווכים במקרקעין׳.

אלו שורה של תקנות שמכתיבות את הדרישות האתיות והמקצועיות מנותני שירותי תיווך, תקנות אלו עודכנו לאחרונה ב2024.

התקנות כמובן מגדירות מיהו מתווך, מהי עסקה במקרקעין, מהי עסקת תיווך, וכו.

כבר בסעיף 3 לתקנות אנחנו מגיעים לחלק המעניין: איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת

3. בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין לא יפעיל השפעה בלתי הוגנת כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, על יחיד להתקשר עימו בעסקת תיווך.

למה הסעיף הזה קריטי? כי המחוקק בחר להדגיש כאן חוק קיים (חוק הגנת הצרכן) מתוך הבנה שבמציאות בשטח, שיטת הפעולה הרווחת של חלק מהמתווכים גובלת בהתנהלות שאינה הוגנת כלפי השוכר.

אז מה זו בעצם ״השפעה בלתי הוגנת״? כדי להבין את זה, נסתכל על החוק להגנת הצרכן שאליו התקנות מפנות:

"3. (א) לא יעשה עוסק... דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו..."

נחזור רגע לסיטואציה המוכרת לכל שוכר בישראל: אתם מחפשים דירה למגורים. פניתם למודעה שפורסמה, ותיאמתם ביקור. אתם לא ביקשתם שמתווך יחפש עבורכם נכס, אתם לא ביקשתם שירותי ייעוץ – אתם בסך הכל רוצים לראות את הדירה הספציפית הזו. במצב הזה, כאשר המתווך מתנה את הכניסה לדירה בחתימה על הסכם תיווך המחייב אתכם בתשלום עמלה, הוא למעשה כופה עליכם להתקשר בעסקה עמו. זו פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלכם. הרי אם לא תחתמו – לא תראו את הדירה. האם באמת יש לכם ברירה?

הסעיף ממשיך ומחדד בסעיף קטן (ב) דוגמאות קונקרטיות:

"(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור... יראו עוסק שביצע מעשה מן המעשים המפורטים להלן, כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת: (8) סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן;"

שימו לב: אם המתווך "דחף" לכם שירות תיווך שלא ביקשתם, רק כדי שתוכלו לראות נכס שהוא משווק עבור בעל הדירה – החוק רואה בכך טעם לפגם.

אבל, וזה אבל גדול: ברגע שחתמתם על הסכם שירותי התיווך בכניסה לדירה, יצרתם מצב של ׳בקשה מפורשת של הצרכן׳. מבחינה משפטית יבשה, החתימה שלכם מחייבת. פסיקות עבר בבתי משפט קבעו ברוב המקרים שאם חתמתם על ההסכם, אתם מחויבים לשלם, גם אם הרגשתם שלא הייתה לכם ברירה.

אז מה עושים? הידע הוא הכוח שלכם. התקנות כתובות בעברית ברורה, שחור על גבי לבן. מטרתנו בפייר נדל״ן היא להציף את המידע הזה ולשנות את הסטנדרט בשוק. שוק שכירות הוגן הוא שוק שבו השוכר משלם רק על שירות שהוא באמת ביקש וקיבל, ולא כדמי כניסה לדירה. מוזמנים לעקוב אחרינו ולשתף עם חברים כדי להתחיל שינוי אמיתי בענף השכירות.

אין לראות בפוסט זה ייעוץ משפטי. הכותב אינו עורך דין והתוכן נכתב לצורך אינפורמטיבי והנגשת התקנות והחוקים בלבד.